בעבר, תואר במדעי המחשב היה תנאי די הכרחי על מנת להשתלב כמתכנת (למעט יוצאי ממר”ם שנחטפו לעבודה כך או כך) אך המציאות השתנתה וכיום במיטב החברות, התואר הפך להיות מרכיב זניח ביחס לאלמנטים אחרים כגון: שליטה בטכנולוגיות המודרניות (ובכלל זה פריימוורקים כדוגמת ריאקט, ANGULAR, VUE) , בארכיטקטורת מחשוב מאובטחת ומותאמת לענן וביכולת מוכחת של עבודה בצוות פיתוח.
כיום, מרבית החברות ובכללן גוגל ופייסבוק אינן דורשות תואר אקדמי במדעי המחשב בכדי להשתלב אצלן. הנה למשל ציוץ מעניין של דן אברמוב, ראש צוות הפיתוח של ריאקט (פותח במסגרת פייסבוק) – ספרית הקוד הפופולרית בעולם – שימו לב – בכל הצוות של ריאקט, יש רק מתכנת אחד עם תואר במדעי המחשב.
איך נראה ראיון עבודה בהייטק בימינו?
תהליך המיון בכל חברה הוא שונה, בדרך כלל, המועמד יצטרך להדגים את שליטתו במיומנות התכנות באמצעות כתיבת קוד בטכנולוגיות המתקדמות והמודרניות הנמצאות בשימוש כיום, וכן סקר קוד על פרויקטים שפיתח בעצמו. כלומר המועמדים נבחנים בעיקר על הידע והמיומנויות שלהם והיכן שהם למדו אינו תנאי מרכזי.
התואר במדעי המחשב כולל הרבה לימודי מתמטיקה ותיאוריה כך שלמעשה מעט מאוד זמן מתקופת התואר מוקצה לתכנות בפועל, ובדרך כלל זמן מועט מאוד, אם בכלל, למתן פידבק על קוד שכתבת כך שתוכל/י להשתפר באופן אישי ולהגיע לקוד שהוא בסטנדרט הנדרש בתעשיה, הטכנולוגיות ושפות התכנות הנלמדות בתואר אקדמי הן לרוב מיושנות וכך שהיידע איתו הסטודנטים יוצאים מהתואר אינו נותן מענה מספק לאתגרים המקצועיים בעידן המודרני ולפיכך רבים נכשלים בראיונות עבודה
ללמוד לתכנת עכשיו
מניסיוני כמישהו שלמד את המקצוע בקורס התכנות הצבאי של ממר”ם (קורס שאחר כך הובלתי במשך שנים רבות), אחת הדרכים האפקטיביות ביותר ללמוד את מקצוע התכנות, היא באמצעות בוטקאמפ הכולל תכנות יומיומי המאפשר “ספיגה” אופטימלית של החומר, הכלים וההרגלים המקצועיים. בבוטקאמפ של קודינג-אקדמי, אותו הקמתי בהשראת קורס התכנות של ממר”מ ואותו אני מוביל כיום, ההכשרה נעשית בעזרת סגל מקצועי רב כך שכל החניכים בקורס מקבלים חניכה אישית לשם הגעה לסטנדרטים הגבוהים הנדרשים בתעשיה
ומה עם התואר?
כמתואר לעיל, התואר במדעי המחשב מכיל תכנים שבהחלט מרחיבים את הדעת והמחשבה, וביניהם מתמטיקה מתקדמת והוכחות של נוסחאות סבוכות. מאידך, יש בתואר דיי מעט התייחסות פרקטית למיומנות עצמה של תכנות והגעה לסטנדרטים גבוהים של קוד, ותוכנית הלימודים אינה מתעדכנת בקצב המתאים, לכן פעמים רבות בוגרי תואר יתקשו להגיע ולעבור ראיונות עבודה מקצועיים, ורבים אינם מצליחים להשתלב בענף, לפי הסטטיסטיקה שפורסמה – 36% מבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב וכ–39% מבוגרי הנדסת חשמל אינם משתלבים בתעשיית ההיי־טק.
לסיכום – כדאי ללמוד לתכנת ולעבוד בהייטק, ואפשר בהחלט לעשות זאת בזמן קצר וללא תואר במדעי המחשב או במדעים בכלל.
